אילון מאסק: האם היקום הוא סימולציה?

Getting your Trinity Audio player ready...

אילון מאסק: האם היקום שלנו הוא סימולציה?

המיליארדר אילון מאסק, לאחר שהתלבט בשאלה זו, אף מאמין שהעולם שלנו הוא רק סימולציה ממוחשבת ענקית שבה כולנו חיים.
אבל מה באמת קורה? האם היקום באמת נולד מתוך סימולציה ממוחשבת? האם המפץ הגדול אכן התרחש לפני 13.8 מיליארד שנים?
אלו הן שאלות שננסה לענות עליהן על ידי צלילה לעומקי היקום.
שימו לב, התשובות עלולות להפתיע אתכם.
בכתבה הזו תגלו את האמת על היווצרות היקום שלנו ותבינו שאפילו האדם עשוי להיות המקור לכך.
הכינו את עצמכם, רשמו הערות, וצאו למסע נעים לעומקי היקום.

לידתנו אל תוך העולם

התחלה ללא מפה או מצפן

בעת לידתנו, נחתנו בעולם ללא מפה או מצפן.
ברגע שפקחנו את עינינו, התחלנו לתפוס את העולם באמצעות חושינו.
ניסינו ולמדנו דברים שונים לאורך קיומנו.
לאט לאט בנינו לעצמנו תפיסת עולם על היקום, ותפיסה זו היא זו שאנו מחזיקים היום.

אידיאולוגיות ותפיסות – מבוססות מציאות של אילון מאסק?

אבל האם האידיאולוגיות שלמדנו מבוססות על המציאות?
כדי לברר זאת, נערוך סיור במרכזו של האינסוף הקטן.
אבל לפני כן, נבין מה זה אומר.
האדם תופס את העולם הנראה באמצעות חושיו, כגון מגע, ריח, ראיה ועוד רבים אחרים.
העולם הנראה הזה הוא מה שאנו מכנים בטעות "המציאות".
עם זאת, המציאות אינה מוגבלת לעולם הנראה.

האינסוף הקטן

גבולות הראיה והשמיעה

נכון להיום, העין האנושית תופסת רק את האור בתחום הנראה, בין 380 ל-780 ננומטרים, מה שאומר שאנו לא תופסים את כל המציאות בעינינו, אלא רק חלק קטן ממנה.

באופן דומה, האוזניים שלנו לא קולטות את כל תדרי הקול, אלא רק תחום מסוים של קול הנשמע.
לפיכך, חיוני להבין שהמציאות חורגת בהרבה מתחום הנראה.

המבנה הבסיסי של היקום

היקום מייצג את הסכום הכולל של הנראה והבלתי נראה, שממלאים את המרחב האינסופי.
כעת, נבין מהו האינסוף הקטן.
אנחנו, בני האדם, תופסים את העולם בקנה המידה שלנו.
אנו רואים את החומר סביבנו, את הצורות השונות ואת המגוון של היקום.
אנו תופסים את מוצקות החומר, עובדים איתו בידיים שלנו, צורכים אותו כשאנו אוכלים, משתמשים בו כדי לנוע במכונית, ואפילו אנו עצמנו עשויים ממה שנקרא החומר.

המיקרוקוסמוס של היקום

אך ממה עשוי החומר הזה? כאן אנו צוללים לעולם של האינסוף הקטן.
ככל שאנו מתקרבים יותר לחומר, אנו מתקרבים יותר למיקרוקוסמוס של היקום, ולפיכך, למקורו.

התבוננות במבנה הגוף האנושי

ניקח לדוגמה את הגוף האנושי.
לכאורה, הגוף האנושי נראה כגוש אחד.
אבל כשמסתכלים מקרוב, מגלים שהוא מורכב מרקמות.
כשמסתכלים עוד יותר מקרוב, רואים שהרקמות הללו מורכבות מתאים, שגם הם מורכבים ממולקולות.
וכשמתקרבים עוד יותר, רואים שהמולקולות האלה מורכבות מאטומים שמתחברים זה לזה.
וכשמתקרבים עוד יותר, מגלים שהאטומים מורכבים מליבה מרכזית שמוקפת באלקטרונים שמסתובבים סביב, בשדה אנרגיה עצום.

פיזיקה קוונטית והבנת מבנה האטום

במהירות, החוקרים החלו לחקור את טבען של החלקיקים המרכיבים את האטומים, ומתמקדים באלקטרונים.
זהו התחום שאנו מכנים פיזיקה קוונטית, כלומר חקר החומר ברמה האטומית.
פיזיקאים רבים, כולל נילס בוהר וורנר הייזנברג, חקרו את הנושא הזה.

התנהגות האלקטרונים ואי ודאות במיקום

בחקירת התנהגות האלקטרונים, הם גילו שלא ניתן לקבוע היכן ומתי יופיע אלקטרון.
בניגוד לכוכבי לכת שמסתובבים בצורה צפויה סביב כוכבים, האלקטרונים מסתובבים סביב ליבת האטום בצורה בלתי צפויה.
הם הבינו שהאלקטרונים, כמו גם ליבת האטום, עשויים מאנרגיה.
במילים אחרות, ליבת האטום והאלקטרונים הם רק אנרגיה, מאותו סוג ואותו סוג.

הקשר בין הצופה להופעת האלקטרון

בפשטות, אם תתמקדו באלקטרון וליבת האטום, תראו שהם עשויים מאותה אנרגיה, מקשרים אותם זה לזה.
הם גילו לאחר מכן כי בניסיון לקבוע היכן יופיע האלקטרון, הוא מתגלה.
עבורם, זה היה כמו שהאלקטרון צץ מתוך ריק בהתאם לצופה.
לאחר מכן הם הבינו שהצופה הוא שגורם להופעת האלקטרון.

השפעת הצופה על האנרגיה

האלקטרון, כמו כל החלקיקים התת-אטומיים, עשוי כולו מאנרגיה.
עם זאת, תשומת הלב של צופה מכריחה את שדה האנרגיה הזה להאט כדי לאמץ אפשרות ולכן להפגין את האלקטרון.
במילים פשוטות יותר, החלקיקים התת-אטומיים הם אנרגיה.
ותשומת הלב של התודעה האנושית מחוברת לאנרגיה זו.
לכן, כאשר התודעה האנושית מחפשת אפשרות, היא מכריחה את שדה האנרגיה הזה להאט ולהתארגן כדי ליצור את החלקיק.

תפקיד התודעה ביצירת המציאות

כפי שטען הפיזיקאי ורנר הייזנברג, הצופה אינו יכול להיות מופרד ממה שהוא מתבונן.
ללא צופה, אין מציאות לצפות.
אבל השאלה שרבים שואלים היא זו:
אם הצופה קובע את מצב האלקטרון, האם זה אומר שאם נחשוב על אובייקט, נוכל לגרום לו להופיע מיד?

הבחנה בין צפייה למודעות

ובכן, זה המקום שבו אנחנו נכנסים לתחום התודעה ונגדיר מהי תצפית.
יש להבין היטב שהמונח "צופה" מתייחס להתבוננות של התודעה ולא לחוש הראיה.
וכאשר אני מדבר על תודעה, איני מדבר על מחשבה פשוטה, אלא על התודעה האנושית, המכילה את כל מצב ההוויה שלנו.

הכוח של תודעה קולקטיבית

לכן, בפשטות, המחשבה הפשוטה לבדה אינה מספיקה כדי להתגלם.
זוהי התודעה שמאפשרת זאת.
לפני שנמשיך בהסבר שלנו, נבין את המנגנון שבאמצעותו התודעה האנושית מבצעת את הפונקציה הידועה בשם תודעה, ותתאר כיצד התודעה הזו פועלת כדי להסיק את משמעות הגירויים שהיא מקבלת.

תודעה מול מוח

ההבדל בין תודעה ומוח

ראשית, יש להבין את ההבדל בין תודעה למוח.
אנו יודעים שהמוח האנושי יוצר תמונות מנטליות בהתאם לגירויים חיצוניים שהוא מקבל.
מכיוון שהכול עשוי מאטומים, ההבדל בתדרי האטומים, שנקלט על ידי החושים שלנו ומתפרש על ידי המוח שלנו, יוצר תמונות של מה שאנו מכנים המציאות.

המוח כמחשב של התודעה

עם זאת, חשוב להבין שהמוח פועל כמו מחשב, המחשב של התודעה שלנו.
המוח האנושי, כמו גם הגוף שלנו, עשוי רק מאנרגיה ברמה הקוונטית.
לכן, חיוני להבין שזה לא המוח שיוצר את התודעה, אלא התודעה שיוצרת את המראה של המוח, כפי שטען הפסיכולוג קית' פלויד.

הקשר בין המוח לתודעה

כדי להבין זאת טוב יותר, נבחן את תפקוד העולם החומרי שבו אנו מנהלים את קיומנו הפיזי ונבין באופן מדויק את הקשר בין החומר לתודעה שלנו, כלומר בין הצופה לבין המציאות הנצפית.
הנקודה הראשונה היא להבין שהחומר והאנרגיה הם אחד.
לעיתים קרובות חושבים שהחומר מציין חומר מוצק, בניגוד לאנרגיה המציינת כוח כלשהו.
עם זאת, כפי שראינו קודם לכן, המדע הוכיח שהאלקטרונים שמסתובבים בשדה האנרגיה שמסביב לליבת האטום והליבה עצמה הם רק אנרגיה רוטטת.
כשלעצמו, החומר המוצק, במובן הקפדני של המונח, פשוט לא קיים.
המצבים השונים של החומר נובעים מהמצבים השונים של האנרגיה.
כשם שהמים הנוזליים, לאחר הקפאה, הופכים למוצק, האנרגיה, לאחר האטת הרטט, הופכת לחומר.
לפיכך, ככל שהרטט של האנרגיה עולה, כך היא הופכת לאנרגיה טהורה יותר.
מה שיש לזכור הוא שכל בני האדם, מוח, תודעה וכל השאר, נולדים, כמו היקום שמסביבם, לא יותר ולא פחות מאשר מערכת מורכבת בצורה יוצאת דופן של שדות אנרגיה.
מה שנקרא מצבי החומר הם למעשה וריאציות של מצב האנרגיה, והתודעה האנושית היא האינטליגנציה שמבצעת את השינוי במצב זה.

תפקיד התודעה בעיצוב המציאות

לסיכום פשוט מאוד, התודעה האנושית מתקשרת עם האנרגיה האוניברסלית כדי לבנות את מה שנקרא המציאות.
לכן, התודעה, גופנו והיקום שמסביבנו הם אחד.
אנרגיה אחת ויחידה מאחדת את הכול.
בהבנה זו, מתברר שלא ייתכן שאנו חיים בסימולציה.
מחשבים, משחקי וידאו ונתונים, כמו כל דבר ביקום, מורכבים, כמו התודעה שלנו, מאנרגיה.
יתרה מזו, אם ציוויליזציה מתקדמת כלשהי הכניסה אותנו לסימולציה, סביר להניח לשאול אם הם עצמם עשויים להיות בסימולציה, וכן הלאה.

שאלת המקור: איך הכול התחיל?

אנו תמיד חוזרים לאותה שאלה.
מה היה במקור?
כיצד הופיעה הצורה הראשונה של החיים?
כאן אנו מבינים שכל דבר ביקום עשוי מאנרגיה אחת ויחידה.
מה שנראה לנו כמפוזר בקנה המידה שלנו הוא למעשה מאוחד.
כאשר האדם מודע לאחדות זו, הוא הופך להיות מודע למציאות.
התודעה היא המצב שבו האדם מבין הכול.
תודעתו מסוגלת לדעת, וידיעה זו קובעת את יכולותיו.
האדם יכול להיות מודע למה שהוא אמיתי, או שתודעתו עשויה לפתח תחושת מודעות שמזוהה עם המציאות, אך למעשה נשארת שגויה לחלוטין.
האמת או השקר של מצב זה תלויים במצב התודעה שלו.

בריאת היקום ומושג האחדות

היקום נוצר מתוך אחדות של כל הדברים, אשר נקראת לעיתים קרובות המקור, המוחלט או אלוהים, בהתאם להעדפות כל אחד.
העיקר הוא להבין את מושג האחדות, של שדות מאוחדים.
המצרים הקדומים אמרו "הכול הוא רוח, היקום הוא מנטלי".
בפיזיקה קוונטית, זה מתורגם לכך שהצופה והמציאות הנצפית הם אחד.
במילים אחרות, הבריאה והבורא אינם ניתנים להפרדה.
לפיכך, האדם הוא למעשה דמותה של התודעה.
הכתובים הקדושים טוענים שהאדם הוא דמותו של אלוהים, מה שאומר בפשטות שהאדם הוא הביטוי הפיזי של הרוח בתוך עצמו.
האדם הוא השלכה עצמית של התודעה, בתוך עצמו.
המציאות החיצונית והפנימית הן אחד, הכול טמון ברוח.

תיאוריית המפץ הגדול וזמן אינסופי

תיאוריית המפץ הגדול והקשר לזמן

בנוגע לתיאוריית המפץ הגדול, שמתארכת את היקום ל-13.8 מיליארד שנה, אנו מבינים שהרעיון הזה שגוי.
אין התחלה ואין סוף.
זכרו כשהפיזיקאי אלברט איינשטיין אמר שהמהירות המרבית שניתן להגיע אליה בעולם החומרי הזה היא מהירות האור.
האם אתם יודעים מדוע הוא אמר זאת?
ובכן, כי ברגע שהמהירות הזו נחרגת, החומר הופך לאור.
תדר הרטט של החומר הופך כה מהיר שהוא חוזר לאנרגיה טהורה.
ואנרגיה טהורה פירושה אור, מה שמשחרר באופן אוטומטי את החומר מהקבוע של המרחב-זמן.
לכן אנו מדמיינים כלי טיס שנוסעים במהירות האור כדי לחקור את המרחב-זמן.
אבל למעשה, במהירות זו, החומר הופך לאור, כלומר רמת הרטט שלו עולה לנקודה שבה הוא חוזר להיות אור, כלומר רוח.
הכלי האמיתי היחיד שיכול לעשות זאת הוא, לפיכך, גופנו, באמצעות התודעה שלנו.
הרם את תודעתך ותרם את דרגת הרטט של כל הוויתך.
הכול ביקום הוא אור, כלומר האנרגיה המאחדת הכול, ללא התחלה וללא סוף.

תפיסת המרחב-זמן ותודעה על זמנית

לכן, המרחב-זמן הוא תפיסה אנושית.
בפועל, הכול מתרחש בתוך ממד המוחלט, שאין לו התחלה ואין לו סוף.
היקום לא נולד, הוא קיים ותמיד יהיה קיים, בזמן היחיד שהוא הרגע הנצחי הנוכחי.
הישויות הפיזיות חוות את הזמן, מכיוון שתפיסה זו מושרשת בתודעה, מה שמשתקף על מצב האנרגיה של החומר.
בקיצור, מכיוון שהתודעה קובעת את מצב הרטט של גופנו ושל היקום, זו התודעה שלנו שמעצבת את תפיסת העבר והעתיד כקו ישר עם התחלה וסוף.
אבל למעשה, יש רק זמן אחד, הרגע הנצחי הנוכחי, ואנו חווים את הזמן בתוך ממד זה.
לכן, היקום תמיד היה ותמיד יהיה.

"`

The translation is now complete. If you need further assistance, feel free to ask!